<h1>ספר תורת האדם להרמב"ן ענין הקבורה</h1>
<h2>דף מא.</h2>
[סנהדרין מ"ו ע"ב] איבעיא להו קבורה משום בזיוני הוא או משום כפרה הוא למאי נפקא מינה דאמר לא תקברוהו לההוא גברא אי אמרת משום בזיוני הוא לאו כל כמיניה, ואי אמרת משום כפרה הוא הא קאמר לא בעינא כפרה, ולא איפשטא. הילכך קוברין אותו דספק איסורא הוא ואפי' בעו יורשין נמי דלא ליקברוהו מוציאין מהן בעל כרחן, ואפילו במת דעלמא דלית ליה קוברין (נ"א קרובים) וקאמר אל תקברוהו אין שומעין לו, דבזיונא דכולהו חיי קאמרינן ולא משום בני משפחה בלחוד, ועוד דפגם משפחה נמי איכא, דהתם (כתובות מ"א א') אמרינן ניחא ליה לדידיה מאי, דילמא לא ניחא להו לבני משפחה, ניחא להו לבני משפחה מאי אי אפשר דליכא חד בסוף העולם דלא ניחא ליה, והכא נמי דכוותה, הלכך קוברין אותו.
